אלקומפ - פתרונות מיחשוב מתקדמים בע"מ נ' בנק אוצר החייל בעמ

החלטה

1.ב"כ הנתבע (להלן: "הבנק") מבקש לעכב את ההליכים בתובענה דנן מחמת הליך תלוי ועומד וזאת עד להכרעה בת.א. 29062/06 התלוי ועומד בין הצדדים.

2.ת.א. 29062/06 (להלן:,תביעת הבנק") היא תביעה כספית אשר הגיש הבנק נגד התובעים בתביעה דנן. הוגשה בקשת רשות להתגונן. הוסכם כי הדיון יפוצל באופן שבו תחילה תידון שאלת האחריות המוטלת כביכול על הבנק בגין אירוע החזרת הצ'קים וכן שאלות נוספות אשר הוסכם כי יהוו חזית המחלוקת ובשלב השני תיבחן שאלת הנזק אשר נגרם כביכול בגין אירוע החזרת החיובים בחשבון וזאת במידת הצורך לאחר שתוכרע שאלת האחריות.

כב' השופטת סימון המטפלת בתביעה שמעה את ראיות הצדדים והתיק מצוי בשלב הגשת סיכומים.

3.התביעה שבפני ת.א. 4292-07-10 היא תביעה אשר הגישו הנתבעים בת.א. 29062/06 נגד הבנק על סך 2,000,000 ₪ כאשר מהות התביעה הוגדרה כתביעה חוזית, נזיקית, הטעייה, מרמה, עשיית עושר ולא במשפט.

4.ב"כ הבנק טוען, כי המסכת העובדתית אשר הובאה בפני המותב אשר דן בתביעת הבנק, היא אותה מסכת עובדתית המוצגת במסגרת כתב התביעה דנן.

לפיכך, אותן שאלות אשר נדונו בתביעת הבנק כאשר הכרעה בגינן אמורה להינתן תוך שבועות ספורים, תידון בין אותם צדדים באותו בית משפט בפני מותב שונה.

ב"כ הבנק מפנה לסעיפים 14 ו-21 לכתב התביעה מהם עולה, כי גם התובעים בתביעה דנן המתינו עד אשר הגישו את התביעה מתוך ציפייה כי פסק הדין בתביעת הבנק ישמש" מעשה בי דין" או "פלוגתא פסוקה" בתביעתם אך כיוון שטרם ניתן פסק דין בתביעת הבנק והיה חשש שהתביעה תתישן, הוגשה התביעה עתה.

כלומר, גם התובעים מבינים שמדובר בשתי תובענות אשר נובעות מאותה מערכת נסיבות וקשורות אחת לשנייה.

5.ב"כ התובעים בתגובה לבקשה מציין, כי הוא מתנגד לעיכוב ההליכים.

ב"כ התובעים טען, כי בבקשת הרשות להגן אשר הוגשה בתביעת הבנק פרסו התובעים (הנתבעים באותה תביעה) את המסכת העובדתית ואת השתלשלות העניינים עד להגשת תביעת הבנק.

אלא שבמהלך בירור תביעת הבנק נחשפו בפני התובעים מסמכים נוספים, ראיות ועדויות נוספות המרחיבים מאוד את התשתית העובדתית המשמשת עילה להגשת התביעה נגד הבנק.

ב"כ התובעים מאשר, כי מדובר בשתי תביעות העוסקות במערכת נסיבות דומה וכי התביעות קשורות אחת בשניה (סעיף 14 לתגובה), אך מציין, כי אין מדובר בתביעות העוסקות בשאלות עובדתיות ומשפטיות זהות ודמיון בין תביעות אינו סיבה לעכב את ההליכים מחמת הליך תלוי ועומד אלא לכל היותר מהווה עילה לבית המשפט לאחד את הדיון בתובענות בפני מותב אחד – המותב שבפניו מתבררת תביעת הבנק (כב' השופטת סימון).

6.ב"כ הבנק בתשובה לתגובה מציין, כי הגשת בקשה לאיחוד הדיון אשר הוגשה על ידי ב"כ התובעים במאוחד עם תגובתו לבקשה לעיכוב הליכים, מהווה הוכחה ברורה לפיה אף לעמדת התובעים שני התיקים עוסקים בשאלות עובדתיות ומשפטיות זהות וההתנגדות לעיכוב ההליכים אינה מבוססת ומטרתה לסרבל את ההליכים בתביעת הבנק הכל על מנת לעכב מתן פסק דין.

ב"כ הבנק מציין כי אמנם לא כל עילות התביעה דנן הוזכרו במסגרת תביעת הבנק אך הואיל והמסכת העובדתית בשתי התביעות זהה והיא נובעת מאותה מערכת נסיבות, יש להורות על עיכוב הליכי בירור התובענה עד להכרעה הקרובה בתביעת הבנק.

יצוין, כי ב"כ הבנק הגיש תגובה לבקשה לאיחוד הדיון והוא מתנגד לבקשה אך הבקשה לאיחוד הדיון נמצאת בגדר סמכותה של כב' סג"נ השופטת אלמגור ולפיכך לא אתייחס לגופו של עניין לנושא הבקשה לאיחוד הדיון.

7.לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, לא מצאתי לנכון להורות בשלב זה על עיכוב הליכים.

א)הכלל "עניין תלוי ועומד" חל בכל אותם מצבים שבהם מנהלים בעלי הדין תובענות מקבילות בבתי משפט שונים, בשל אותה עילה. זהות העילה נבחנת בהקשר זה במשמעות רחבה יותר,דהיינו, לפי מהות העניין או הנושא.

בע"א 91/75 אל עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט (2) 477, 480 נאמר:

"לפי ההלכה, כמו ב'מעשה בית דין' כך גם ב'ענין תלוי ועומד' העילות צריכות להיות זהות ברם הזהות אינה נקבעת לפי צורת התביעות אלא לפי מהותן.